ספר מצוות גדול, לאוין קצ״ח

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 197 ספר מצוות גדול Negative Commandments 199 »

1 ברית משה פתח ↗

כתוב א בפ' משפטים מכשפה לא תחיה כו'. לכאורה יש לדקדק מדוע מנה רבינו ז"ל את המל"ת זו כאן בהלכות דיינים אבל כבר מיישב את זה הדינא דחיי ז"ל וז"ל סמך הרב המחבר מצוה זו למצות הקודמות ולמצות הבאות משום דמצוה זו היא אזהרה לב"ד שלא יחיוה ואם עברו ב"ד ולא המיתוה עברו על ל"ת כמ"ש הרב המחבר לפנינו ודומה למצות הקודמות והבאות שהן אזהרה לב"ד עכ"ל ואמת אתו כיון דעל המל"ת זו לא מוזהרין אלא הב"ד כמו שנראה מרבינו ממ"ש כל מחוייב מיתת ב"ד שלא המיתו אותו ב"ד לא עברו על מל"ת חוץ מן המכשף וכן כתבו ז"ל הרמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הל"ג החינוך המצה"ש מצ' ס"ב הזוה"ר מל"ת רל"א אות פ"ט וכן נראה מרש"י פ' משפטים פכ"ב פי"ז וכ"כ בפי' המזרחי שם ומה שהקשה המנ"ח דלמה לא נאמר דלאחר שדנו אותו ב"ד וחייבוהו מיתה היא מל"ת על כל יחיד ויחיד עי' מהר"ם שיק מצ' ס"ב שמיישבו שפיר, ובאמת פליאה לי על הרמב"ם שבסה"מ מל"ת ש"י כתב את המל"ת זו בלשון שנראה דקאי על כל ישראל ובלשון זה כתבו גם העיר מקלט מצ' ס"ג ואלה המצות מצ' ס"ב אלא על הסה"מ י"ל דסמך על מ"ש ויהיה כאילו מחלנו לאחד ממחוייבי מיתת ב"ד דנשמע מזה דלא קאי אלא על ב"ד אבל על העי"מ ואה"מ צ"ע, ומ"ש רבינו אחד האיש ואחד האשה כו' כן איתא בבריי' סנהדרין דף ס"ז ע"א וגם במכילתא פ' משפטי' פ' י"ז:

1 כתוב א בפרשת משפטים מכשפה לא תחיה, ותניא בסנהדרין דף ס"ז אחד האיש ואחד האשה ולא נאמר מכשפה אלא שדבר הכתוב בהווה שנשים כשפי' מצויין בהן, שם ומיתתן ב במה אוב וידעוני בכלל כל המכשפים היו ולמה יצאו לומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף כל המכשפים בסקילה כל מחוייב מיתת בית דין שלא המיתו אותו ב"ד לא עברו על מל"ת חוץ מן המכשף:

1 ביאור על ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

ועדיין יש לתמוה לכאורה בדברי רבינו הגאון ז"ל אמאי לא מנה לאו דמכשפה לא תחיה. וכן באזהרותיו אשר על סדר עשרת הדברות לא מנה לאו זה וצ"ע למה. וגם הבה"ג וסייעתו ז"ל לא מנו לאו זה. חוץ מהר"א הזקן ז"ל שמנאו במנין הלאוין שלו. ואמנם נראה דס"ל לרבינו הגאון ז"ל כדעת הרמב"ם ז"ל בפי"ד מהלכות סנהדרין שכתב דלאו זה אינו אלא אזהרה לב"ד עיי"ש וכ"כ הסמ"ג לאוין קצ"ח והחנוך מצוה ס"ב והרשב"ץ בזה"ר לאוין סי' פ"ט. וכן מתבאר מדברי הרמב"ם בסה"מ לאוין ש"י עייש"ה. ומקורו מבואר במכילתא דר"ש בן יוחאי פרשת משפטים דאמרו שם. מכשפה לא תחיה זו אזהרה לב"ד שלא להחיות את המכשף עיי"ש. והשתא לפ"ז כיון דדרכו של רבינו הגאון ז"ל למנות עונשי הלאוין בפ"ע במספר הלאוין. למצוה על הב"ד לקיים העונש על עוברי עבירות. ומשום שעונשין אלו באין משום עבירת הלאוין לכן מנאן במספר הלאוין. וכמו שיתבאר בס"ד לפנינו במקומו. א"כ כאן בלאו דמכשפה לא תחיה. דהו"ל ג"כ אזהרה על הב"ד. אין זה אלא כשאר העונשין שנמנין כולן יחד. לקמן במספר העונשין המוטלין על הב"ד וכבר נמנה שם גם המכשף במספר הנסקלין. והיינו מלאו זה דמכשפה לא תחיה. ועי' ג"כ מש"כ לקמן לאוין קי"ח. ומה"ט ג"כ לא מנה לאו דלא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי האמור ברוצח. וביאר הרמב"ן ז"ל בסה"מ בלאוין הנוספין לדעתו מצוה י"ג. דלאו זה נאמר לאזהרה על הב"ד שאם לא המיתו את הרוצח עוברים בלאו. כמו בלאו דמכשפה לא תחיה האמור במכשף עיי"ש. וכ"כ הרמב"ם בסה"מ לאוין רע"ט. ופ"כ מהלכות סנהדרין ה"ד ובסמ"ג לאוין ר"ב ובחנוך מצוה תקכ"א עיי"ש. והרשב"ץ בזה"ר סי' פ' עיי"ש. והיינו משום שכבר מנה במספר העונשין במנין הנהרגין רוצח. וא"כ כבר נמנה לאו אחד על הב"ד במיתת הרוצח וא"כ לאו דלא תחוס עינך וגו' אינו אלא כלאו נוסף במצוה זו. ושני לאוין שבמצוה אחת אין נמנין אלא מצוה אחת. והילכך לענין מנין המצות אין שום חילוק בין שאר העונשין שלא כתוב שום לאו על הב"ד בעונשיהן. לרוצח ומכשף דכתיב לאו על הב"ד במיתתן. דאלו ואלו נמנה עונש שלהן במנין הלאוין משום מצותן שעל הב"ד. לשיטת רבינו הגאון ז"ל:

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 197 ספר מצוות גדול Negative Commandments 199 »